he

Yoga – Different Perspectives

Thursday, 09:00-11:00, 404

 

Participants

יוגה בפרספקטיבות שונות

 

Abstract

The Haṭha-yoga-Pradīpikā – an exposure of physical philosophy

The Haṭha-yoga-Pradīpikā of svātmārāma, written probably in the 15th century, is one of the most well known works in the Yoga tradition. Despite the significance of this work in contemporary Yoga there is nearly no critical research about it. The fact that the Pradīpikā focuses on physical positions and other Yogic techniques, probably evoked the feeling that this work is not fitting for critical thinking. In contrast to this trend I would like to show that the Pradīpikā's focus on the body is in fact an important statement that should be studied. This focus on the body enables us to present abstract ideas from the Indian tradition as concrete physical states. For example: in the Pradīpikā we can understand a supposedly abstract notion like "dissolving in emptiness" (Sūnye Praliyate) (which appears in Haṭha-yoga-Pradīpikā 4.10) as physical state in which the inner space between the eyes is empted from air (see Haṭha-yoga-Pradīpikā 4.44). In light of this we can think about abstract philosophical ideas not only as theoretical ideas and even not only as relating to some mental experiences, but also as a concrete physical practice.

 

Abhyāsa and Vairāgya: The Central Pillars of Pātañjala-yoga

In the first chapter of his acclaimed treatise, Patañjali writes that 'Yoga is the stoppage (nirodha) of mental activity' [YS 1.2], and adds that 'This stoppage is accomplished through practice (abhyāsa) and dispassion (vairāgya)' [YS 1.12]. The purpose of my talk is to rethink the notions of abhyāsa and vairāgya, apropos Yogasūtra commentators, past and present. Special attention will be given to the question of translation.

 

The Yoga Sutra's Samādhi pada

The Yoga Sutra touches upon the core focus of yoga and that is the pacification of the mental fluctuations or cleansing the obscure consciousness. The first chapter (The Samādhi pada) describes the non perfect and obscure state, wherein one is under the influence of the various mental states, and then the means of pacifying them which are constant practice and detachment. There are stages in these practices, and when one achieves the state of constantly practicing mental concentration and detachment, over a long period of time, steadiness is achieved. However, a state still higher than this is the state of knowledge or vision, where one actually sees the gunas and their workings, and out of this visionary state, experiences equal-mindness and indifference to the entire domain of the three gunas, i.e. to all worldly affairs. The chapter then touches upon its main subject matter and that is the topic of Samadhi or Mystical Enstasy, differentiating between two states of mystical enstasy; the lower which is still grounded in some physical or subtle awareness and the higher which is completely above the gunas.

 

תקציר

ההטהא-יוגה-פרדיפיקה – חשיפה לפילוסופיה גופנית

ההטהא-יוגה-פרדיפיקה לסוואטמאראמה, כנראה מהמאה ה-15 לספירה, הנה אחת היצירות הידועות במסורת היוגה. למרות מקומה המרכזי של הפרדיפיקה ביוגה העכשווית, כמעט ולא נעשה מחקר מעמיק אודות היצירה. כנראה העובדה שמדובר בטקסט הכתוב כמדריך לתנוחות, נשימות וטכניקות יוגיות אחרות גרמה לכך שיצירה זו לא נראתה כיוצרת עניין לחשיבה ביקורתית. בניגוד למגמה זו ברצוני להציג דווקא את התמקדות של הפרדיפיקה בגופני כאמירה חשובה המאפשרת להציג רעיונות מופשטים של ההגות ההודית כמצבים גופניים קונקרטיים. לדוגמה: במסגרת יצירה זו ניתן להבין גם תיאור מופשט לכאורה כמו "מתפוגג בריקות" (Sūnye-Praliyate) (המופיע בהטהא-יוגה-פרדיפיקה 4.10) כתיאור קונקרטי של ריקון האוויר מהחלל הפנימי בין העיניים (כמו בהטהא-יוגה-פרדיפיקה, 4.44). לאור התייחסויות כגון אלו למצבים גופניים, ייתכן כי רעיונות פילוסופיים מופשטים אינם צריכים להיות רק מתוארים בדרך תיאורטית ואפילו אינם מוגבלים רק להתייחסות לחוויה מנטאלית, אלא יכולים להפוך לפרקטיקה גופנית קונקרטית.

 

אָבְּהְיָאסָה ו-וָיְרָאגְיָה: עמודי התווך של היוגה של פטנג'לי

בפרק הראשון של יצירתו המפורסמת כותב פטנג'לי כי 'יוגה היא עצירת הפעילות המנטאלית' [יוגה-סוטרה 1.2] וכי 'עצירת (הפעילות המנטאלית) נעשית על-ידי פעילות רפיטטיבית (אָבְּהְיָאסָה) והתבוננות מדיטטיבית (וָיְרָאגְיָה)' [יוגה-סוטרה 1.12]. בפרזנטציה קצרה זו אנסה לחשוב על המושגים אָבְּהְיָאסָה ו-וָיְרָאגְיָה בעקבות קריאה בפרשנים שונים של הטקסט, קלאסיים ומודרניים. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלת התרגום.

 

הסמאדהי פאדה של היוגה-סוטרה

היוגה-סוטרה עוסקת בליבה של שיטת היוגה והוא: השקטת תנודות הנפש והצללת התודעה העכורה. הפרק הראשון (הסמאדהי פאדה) מתאר את המצב העכור והבלתי מואר המיוצג במצבים מנטאליים שונים, ואת האמצעים להשקטת התודעה שהם תרגול מתמשך והתנתקות. ישנם שלבים שונים בתרגול הזה, כאשר התרגול מצליח משיג המתרגל יציבות. שלב גבוה מכך הוא השגת ידיעה (או חזיון) המאפשרת התבוננות בדרך פעולתן של שלוש הגונות, מתוך שוויון נפש לכלל התופעות הנשלטות על ידן. הפרק מגיע לדיון בנושא הסמאדהי, פסגת תרגול היוגה, ומפריד בין שני מצבים של סמאדהי – המצב הנמוך בו עדיין ישנה אחיזה באובייקט גשמי או סמוי שהוא מתחומן של הגונות, והמצב הגבוה החופשי ממאפיין זה לחלוטין.