both

Korea: Nationalism and Identity

Thursday, 09:00-11:00, 503

 

Participants

קוריאה: לאומיות וזהות

 

Abstract

The Role of Tokdo in Korea's National Identity Construction

By applying the theoretical framework of the constructivist school of International Relations (IR) this research project seeks to explore the role of the Tokdo/Takeshima territorial dispute between Korea and Japan in the contemporary construction of Korea's identity. So far, Tokdo/Takeshima dispute along with other territorial disputes in Northeast Asia has been examined in a number of academic works, the majority of which are devoted to examining the legal, historical and political aspects of the disputes as well as the diplomatic attempts to solve them. This paper takes a different perspective on this dispute by focusing on historical narratives instead of history. As such, it seeks to shed some new light on the ideational importance of the territorial dispute which continues to be one of the main stumbling blocks in further deepening of bilateral and multilateral relations in the region. By this it hopes to contribute to the body of academic literature on Korea-Japan relations as well as to the broader scholarly debate on the role of national identities in the international relations of Northeast Asia.

 

תקציר

חצי האי הקוריאני מהווה מקרה בוחן מיוחד לחקר התהליכים של התפתחות הלאומיות וגיבוש זהות לאומית. בשטח זה יושבת אומה אחת בעלת היסטוריה ארוכה ותרבות עשירה, אשר האירועים ההיסטוריים של אמצע המאה ה-20 הביאו לכך שצמחו ממנה שתי מדינות נפרדות שגיבשו לעצמן אידיאולוגיות שונות ושביססו לעצמן בנות ברית שונות בזירה הבינלאומית. כתוצאה מכך התפתחו במקום שתי זהויות לאומיות קוריאניות שעיצובן הושפע מהחוויה הקולוניאלית, מעצם חלוקת האומה והשלכותיה, מהאינטרסים השונים והמשתנים של ההנהגות הנפרדות, וממערכת היחסים של כל מדינה עם שכנותיה ועם בנות בריתה.

על רקע זה, מטרתו של הפאנל היא לשפוך אור על מאפייניה ועל תהליכי עיצובה של הלאומיות הדרום קוריאנית תוך בחינת מכלול גורמים. הפאנל בנוי על איזון בין חקר הבניית הזהות הלאומית בהקשר של יחסי החוץ של דרום קוריאה, לבין חקר הבנייתה של זהות זו בהקשר תרבותי-היסטורי. כפי שיוצג באמצעות ארבע ההרצאות המרכיבות את הפאנל, הגורמים וההקשרים השונים שזורים אלו באלו לעיתים קרובות, ובכך מהווה קוריאה כר עשיר ופורה לחקר הלאומיות הן בהקשר הייחודי והן בהקשרים התיאורטיים וההשוואתיים הרחבים יותר.

 

לאומיות וביטחון – הילכו שניהם יחד בקוריאה

ללאומיות ישנו מרכיב חשוב בעיצוב מדיניות הביטחון של כל מדינה. הסוגיה נעשית מורכבת יותר במדינות אשר ביטחונן תלוי בבעלות ברית אחרות. האם ניתן לגבש זהות לאומית ביטחונית עצמאית במצב בו המדינה תלויה לביטחונה בבעלת ברית? בבעיה זו מתחבטת דרום קוריאה מאז מלחמת קוריאה. האם סיאול יכולה לעצב זהות לאומית ביטחונית עצמאית ללא תלות בארה"ב או שמא סיאול חייבת להכיר בתלותה התמידית בוושינגטון. הסוגיה התחדדה במיוחד בשנים האחרונות עת עלתה השאלה האם על סיאול לבחון מחדש את מדיניות הביטחון שלה. הרצאה זו תדון בדילמה שסיאול ניצבת מולה בעיצוב מדיניות הביטחון שלה ובשינוי שחל בהתחזקות מרכיב הלאומיות בעיצוב מדיניות זו.

 

רוחות של לאומיות בשמאניזם הקוריאני

בקוריאה, היחס לפולחני השמאניזם דואלי. מחד, במהלך ההיסטוריה העלית השלטת זלזלה בשמאנים שהיו שייכים למעמד הנמוך ביותר בהיררכיה הנאו-קונפוציאנית ומאידך גיסא, בשעת צורך ביקשו מהשמאנים לסייע בפתרון מצוקות אקלימיות, בחיזוי העתיד הפוליטי ובהרגעת מתיחויות בינלאומיות. בתקופה המודרנית, עת נדרשה קוריאה לגבש זהות לאומית ייחודית קיבל השמאניזם מעמד של אומנות עממית המייצגת את התרבות הקוריאנית. כתוצאה, שמאנים החלו לזכות במימון ממשלתי ובתארי כבוד. במקביל, ארגוני סטודנטים מחו נגד חוסר הגינות שלטונית תוך שימוש במוטיבים מהופעות שמאניות. כך הפכו הפגנות הסטודנטים בדרום קוריאה של שנות השמונים למפגני ענק המחקים טקסים שמאניים על מנת לרגש את הקהל וליצור סולידריות. גם בצפון קוריאה, מיתוסים של הדת העממית משמשים בפולחן האישיות של המנהיגים למרות האיסור לכאורה על התנהגויות דתיות. הגמישות המובנית באמונות ובפרקטיקות של השמאניזם המסורתי בקוריאה הם אלו שאיפשרו לו לצעוד אל לב השיח המודרניסטי ולהשתתף באופנים שצוינו לעיל בתהליך הלאומי של קוריאה בת זמננו.

 

הפוליטיקה של הנצחת גיבורים לאומיים בקוריאה

זהות לאומית הינה זהות הנמצאת בתהליך מתמיד של עיצוב ושינוי על רקע שינויים פוליטיים-חברתיים היסטוריים והאתגרים המתמידים המגיעים איתם. בתוך מסגרת זו, היסטוריות לאומיות, שמטרתן לייצר ולשמר זהות ולכידות לאומית, מבססות לעצמן עוגני הזדהות בדמותם של פטריוטים וגיבורים לאומיים, ולכן בחירתם של גיבורים אלה ואופני הצגתם כפופים לשיקולים פוליטיים וחברתיים שונים. אילו גיבורים לאומיים נבחרו בהקשר זה בדרום קוריאה ומדוע נבחרו דווקא הם? כיצד מוצגים גיבורים אלה, ואילו מסרים מועברים באמצעות ייצוג זה? כיצד השפיעו ההתפתחויות הפוליטיות-חברתיות בדרום קוריאה הפוסט-קולוניאלית על המגמות השונות בבחירת הגיבורים הלאומיים? על שאלות אלה תנסה הרצאה זו להשיב מתוך כוונה לשפוך אור על תהליכי עיצוב הזהות הלאומית בחצי האי הקוריאני.