he

Translation as interpretation and vice versa: Comparative and interdisciplinary research on Japan

Wednesday, 16:30-18:30, 503

 

Participants

‎פרוש כתרגום ותרגום כפרוש :מחקרים השוואתיים ורב תחומיים על יפן

 

Abstract

Focusing on the comparative and interdisciplinary research in Japanese history and culture, this panel uses the term "translation" as a key analytical concept. It emphasize the fact that along with interlingual processes translation inevitably involves intercultural ones and, thus, comes to be related to the wide range of complex cultural issues: such as "real time" context becoming a virtual one; one work of art as a copy/ reflection/ adaptation of another one; the problems of encoding one culture in terms of a radically different one; the reception of  the final "product" by a foreign audience.

 

Translating Story to History – Using modern Japanese literature as historical source

Defining the relation between history and fiction is dependent on historical settings that may radically change over time. One of new historicism's fundamental arguments is the rejection of the search for a singular and absolute truth. This rejection allows for a new reintegration of historical and literary narratives, each relying on the textuality of the past, yet deconstruct texts into sub-narratives that with additional narratives strive to present the unattainable meta-narrative. In attempting to define the borders of historical research in conjunction with literary research lies an inherent difficulty as literature may incorporate historical knowledge while historical writing can present artistic qualities. Moreover, genres combining the styles are in existence but are debated as to their categorical association and their utilization in research.

The lecture will discuss the selection of research materials, the researcher's ability to analyze the passages between reality, prospective reality and virtual reality and the reader - text relationship. Concurrently I will discuss the roles of the writer and the historian in light of the social-political changes in both Japan and the world following WWII alongside the character and political work of different writers, as found in, and outside, their literary work.

 

Hebrew Children's Literature in Japanese Translation – Linguistic & Cultural Issues

Children's literature usually conveys information about natural and social world (as it perceived in a given culture) and aims to shape the minds of its age-specific addressees. Translators of children literature, thus, have to cope with a challenging task of introducing foreign values, customs and behavior patterns by the means of target language and target culture. How do they do it?

Researchers no longer consider translation as a purely linguistic matter and the mode of translating will usually reflect (among other factors) the intercultural power balance. This is why, I chose to focus on the nascent relations between Israel and Japan – two highly modernized but respectively marginal cultures. While Israeli Hebrew culture is rather marginal also in the global setup, Japan is not an irrelevant among the rest of the world cultures. My presentation, therefore, investigates the course taken by agents of a marginal culture within a culture, whose relations to outsiders have always been complex. Combining cultural approach to translation with a linguistic approach, which focuses on translator's behavior, I will try to decipher certain mechanisms of rejection and acceptance that goes far beyond the particular cases involved.

 

The Translation is the Message: what happens when translation itself gives meaning to a creative work

Ordinarily, a translator is expected to create a "transparent" text - one that doesn't seem translated. This lecture will focus on an opposite situation, in which translatedness is the raison d'être of a creative work. This will be demonstrated with a clip from an anime series, in which Japanese history and American culture (e.g., hip hop) are interpreted into Japanese-language animation laced with Americanisms. Thus, the work's entire spirit and beauty are based on its being one big translation. We will then see how in the American overdub of the series much of this depth is flattened and lost, as in a remix of a remix.

 

Mirror facing mirror: Abraham Regelson's poem and Lafcadio Hearn's novella as a case of intercultural translation

Abraham Regelson (1896-1981) a poet, author and translator wrote in 1953  a poem in Hebrew Petek yapani (Japanese note) as a response to the novella A Woman's Diary (1902) by Lafcadio Hearn (1850 –1904). Hearn wrote that this novella is a translation from Japanese but as is the case with his Kwaidan stories collections, Hearn's translation is often influenced by his artistic creativity to the point where it's difficult to discern between the "original" and its adaptation. This is a sequence of reflecting mirrors, an ongoing dialogue with a missing receiver.

Mirror facing mirror/ nowhere else (Ikkyu)

 

תקציר

בין היסטוריה לספרות: 'תרגום' הסיפור למסמך היסטורי - שימוש בספרות יפנית מודרנית כמקור למחקר היסטורי

הגדרת היחסים בין היסטוריה וספורת מעוגנת בקביעות היסטוריות אשר משתנות עם הזמן מקצה אחד למשנהו. אחת מטענות הייסוד של ההיסטוריציזם החדש היא שלילת החיפוש אחר האמת האבסולוטית. שלילה זו מאחדת מחדש את הנרטיב ההיסטורי והנרטיב הספרותי הנשענים על טקסטואליות העבר, אולם גם מפרקת כל טקסט לנרטיבי משנה היוצרים יחד עם נרטיבים נוספים את התמונה הכוללת המתיימרת להציג את המטא-נרטיב הלא מושג. בניסיון להגדיר את גבולות המחקר ההיסטורי אל מול המחקר הספרותי מצוי קושי הטמון בעובדה כי קיימת ספרות יפה אשר מוסיפה ידע היסטורי ומהעבר השני ישנה כתיבה היסטורית אשר מציגה איכות אומנותית. יתרה על כך ישנם ז'אנרים המשלבים בין הסגנונות ועל כן נתונים לויכוח לגבי השתייכותם והשימוש בהם במחקר.

ההרצאה תדון בבחירת חומרי המחקר, ביכולת החוקר לנתח את המעברים בין המציאות, המציאות האפשרית והמציאות המדומה ובשאלת יחסי הטקסט והקורא. במקביל אדון בתפקידו של הכותב לעומת תפקידו של ההיסטוריון שאלה אשר תבחן לאור תמורות חברתיות-פוליטיות ביפן ובעולם לאחר מלחמת העולם השניה ולצד אישיותם ופעילותם הפוליטית-חברתית של כותבים שונים שחלקה מצוי בתוך גבולות כתיבתם הספרותית וחלקה מחוץ לה.

 

התרגום הוא המסר - מה קורה כשהתרגום הוא משמעות היצירה

הציפייה המקובלת ממתרגם היא שבטקסט בשפת היעד התרגום ייראה כ"שקוף", כלומר: לא ייראה כמתורגם. ההרצאה תתמקד במקרה הפוך, בו התרגומיות היא לב לבו של העניין. סוגייה זו תודגם באמצעות קטע מסדרת אנימה, שבה הסטוריה יפנית ותרבות אמריקנית (למשל היפ-הופ) מפורשנות לתוך אנימציה בשפה יפנית השזורה במילים אמריקניות. כך הרוח והיופי של היצירה מבוססות על היותה כל-כולה תרגום אחד גדול. אחרי זה, בדיבוב לאמריקנית, הרבה מזה אובד ומשתטח, כאילו עשו רמיקס לרמיקס.

 

‎‫"‬פתק יפאני" – המשורר אברהם רגלסון בדיאלוג עם יצירות לפקדיו הרן

לפקדיו הרן, כזכור, הוא "האחים גרים" של יפאן – האיש שליקט וערך את סיפורי הפולקלור המפחידים של יפאן ממש על סף העת המודרנית. כמו במקרה של המתרגם הידוע ארתור ויילי, שתרגם קלאסיקות יפאניות רבות, מדובר בסופר והוגה דעות בעל זכויות משל עצמו ועל כן קשה להפריד בין איכויות הטקסט המקורי לאישיותו הדומיננטית של המתרגם. אברהם רגלסון, שכמו לפקדיו הרן, נדד בין מדינות שונות וכתב את יצירותיו במספר שפות (יידיש, אנגלית, עברית) מצא בהרן בן-שיח מעבר לגבולות הזמן, המקום והשפה. השיר "פתק יפאני" מתכתב עם יצירה שהרן מציג כתרגום, אך ייתכן שהיא יצירה מקורית שלו. ההרצאה תעסוק, לפיכך, באברהם רגלסון המנהל דיאלוג עם לפקדיו הרן ששקוע בדיאלוג משלו עם ספרות יפאן.

"מַרְאָה מוּל מַרְאָה - אֵין מָקוֹם אַחֵר" נזיר הזֶן אִיקְיוּ