Cross-Cultural Encounters: Facets of Translation


First Session: Thursday, 9:00-11:00, 403

מושב ראשון


Second Session: Thursday, 11:30-13:00, 403

מושב שני




The panel "Cross-Cultural Encounters: Facets of Translation" deals with various perspectives of translation from Chinese and into Chinese. As messages are sought to be transmitted from one culture to another in the process of translation, different ways of expression and different concepts and notions between the two contrasted cultures come into sight. A variety of questions regarding encounters between cultures through language will be discussed

The Dream Becomes Flesh

Our intention in this talk is to bring to the attention of the Singologists and Asianists here our protracted work on the translation into Hebrew of the greatest of Chinese master pieces: Honglou meng, or The Dream of the Red Chamber. In spite of the difficulties and delays involved in this project, our work has started to bear fruit this year. We will report here on the project as well as discuss some of the linguistic and perceptual problems which have arisen up to now in our efforts to turn this most rich and complex classical Chinese novel - even though in an abridged form - into a Hebrew version which, in as faithful a form as we are able, will reflect the aesthetic and cultural qualities of the original work.


Language and reality – translating the "Li ming" chapter in Liezi

In my lecture, I will discuss the meaning of the word ming in the chapter "Li ming" in Liezi, as well as the difficulties in rendering it into western languages. I will first introduce Roger Ames’ arguments on translating Chinese philosophy, and then address the meaning of the word mingin relation to Ames’ ideas.

Ames claims that ancient Chinese thought is based on a set of assumptions, which are very different than those of the (mainstream) Western thought. In the background of this is the language itself, which has a great influence on the perception of reality for the people using it. The difference between Chinese and Western systems of thought is shown in two interrelated aspects: the understanding of metaphysical order, and the philosophical terms which express this understanding and at the same time help create it: While the West regards order as being transcendent to the world of phenomena, the ancient Chinese thinkers saw it as immanent. The Chinese language uses concepts that have many different meanings in our languages, and Ames’ argument is that each concept contains all its different meanings at the same time, and therefore, by choosing “the most adequate” one, we actually lose its original meaning.

Based on the above arguments I will discuss the meaning of the word ming in the Liezi and of the problems of rendering it into the English “fate” or “destiny” or to its Hebrew equivalents: while the Western “fate” is external to the world and is sometimes seen as God’s will or something which is “meant to be”, Liezi’s 命is inherent to the world. Following this, I will try to see in what ways the text supports Ames’ claims (if at all)


Joseph and his Brothers in Chinese Translation

J.I.S. Schereschewsky's translation of the Old Testament in guanhua is slowly becoming better known. The long overdue recognition of his accomplishment is indeed welcome for his translation marks a departure from those into classical Chinese that had appeared in the fist half of the 19th century. The singular importance of his 1875 translation and its 1899 revision can be ascribed to the fact that it is reader oriented, thus constituting a truly cross-cultural achievement. In the present paper the Joseph cycle, which also involves cherished family values, will be tested in order to understand more clearly how these as well as the dramatic aspects are transposed into Chinese.

Special attention will be devoted to the techniques employed by Schereschewsky and his co-workers.


The Circle of Justice: A Cycle of Translations

‏The motif of "the divided child", as a test offered by a wise judge to attain justice, is extant in various traditions: in the Hebrew tradition (Solomon's Judgment), in the Indian tradition, in the Tibetan tradition, and, in various versions dating from different times – in the Chinese tradition. In modern times, the story found its way from China to the European culture ("the Caucasian Chalk Circle" by Bertolt Brecht).

Reappearing in modern China, this narrative exists not only in the different Chinese renderings of Solomon's Judgment published in China during the 19th century, but also in new Chinese adaptations of the Brechtian play. Various Chinese manifestations and transformations undergone by this folk-motif over the past two thousand years will be discussed.


Between Demonstrative Pronouns and Third Person Pronouns in Modern Chinese – a Methodological Perspective

The paper will bring forward some findings from my research regarding demonstratives and third person pronouns in modern Mandarin Chinese.

We use demonstratives (this/these/that/those) and pronouns (I, you, he, it etc.) instinctively countless times each day, without investigating the natural distinctions between them. My research focuses on these distinctions, and specifically on two questions:

The difference in use between the two main demonstratives in Mandarin Chinese (zhè and nà) is considered to lie in the spatial pivot (near and far), but a precise examination of the linguistic reality proves that several other elements seem to influence the choice between the two. What are these elements?

One of the main functions of demonstratives is to refer to another item in the text. In fact, this is also one of the functions of third person pronouns (tā/tāmen). That being the case, what is the distinction in the use of demonstratives and third person pronouns in this respect?

Investigating these questions leads to a research which blurs the boundaries between syntax and text linguistics. The paper will use these questions and others to demonstrate how to approach a linguistic research and which methodologies can be used in order to answer them.


The Role of the GDR in Chinese Translations from Russian and Soviet Literature during the 1950s

The role of translation in general, and in it of secondary translation (and not only in Chinese literature) as a prominent mode of literary communication tends to be crossly obscured, if it not disappearing behind vague claims of "influence." A case in point is the dramatically increased need for translation from Russian, mainly of Soviet literature, in the Communist areas during the late 1940s and far into the early PRC's 1950s. The few Chinese with language skills applicable to literary translation, such as Qu Qiubai (1899-1935) or Cao Jinghua (1897-1987), were either dead or had not yet had the opportunity to train a bunch of capable translators (or were involved in tasks considered more urgent). As a consequence, because German communists, ever since the 1920s, had been even more active than their Japanese counterparts in translating recent Soviet literature, and by far not all material available had been exploited, translation activities from Russian in the young GDR were expanding with strong official support. Writers with substantial knowledge of German therefore became an important source for producing the translation that reflected the need stemming from ideological orientation of the young PRC. Chen Quan (1903-1969) who abandoned prolific activities as a novelist and playwright is a fine example. Several of his translations of Russian literature prepared from German shall be discussed.




הפאנל "מפגשים בין תרבויות: היבטים של תרגום" יעסוק בהיבטים שונים של תרגום מן השפה הסינית ואל השפה הסינית. במעשה התרגום באים לידי ביטוי ניסיונות להעברת מסרים מתרבות אחת לתרבות אחרת, ובתוך כך צפים ועולים הבדלים בין אמצעי ההבעה בשפות השונות ובין המושגים והתפיסות שבין התרבויות הבאות במגע. כל אחת מן ההרצאות תעלה שאלות הנוגעות למפגש בין תרבויות באמצעות הלשון.

ה'חלום' קורם עור וגידים

בדברינו היום אנו מבקשים לספר על עבודת התרגום לשפה העברית של גדול ספרי-המופת הסיניים - חונגלו מנג. זה כבר יצאנו למסע התרגום הארוך, וחרף כל הקשיים והעיכובים הכרוכים במימוש התוכנית, עבודתנו מתחילה להניב פרי. ברצוננו להציג כאן תמונת מצב של הפרויקט ולדון במספר בעיות לשוניות ותפיסתיות שצצו כבר עכשיו, בראשיתו של ניסיון זה להעביר את הרומן הסיני הקלאסי, שאין עשיר ומורכב יותר ממנו – ולו במהדורה מקוצרת – לגרסה עברית שתשקף בנאמנות כלשהי את ערכיה האסתטיים והתרבותיים של היצירה המקורית.


על הקשר בין שפה לתפיסת המציאות – בעיות בתרגום הפרק "לי מינג" מתוך ליה-דזה

בהרצאה אנסה לברר את משמעות המושג מינג בפרק "לי מינג" ביצירה ליה-דזה, וכן אציג את הבעייתיות בתרגומה לעברית כ"גורל". אתייחס למאמרו של רוג'ר איימס בנוגע לבעיות העומדות בפני מתרגמים של פילוסופיה סינית, ודרכו אציג את תפיסתי לגבי משמעות המילה בפרק הנ"ל.

איימס טוען כי המחשבה הסינית בנויה על מערכת שונה לגמרי של הנחות יסוד לגבי המציאות, וכי הרקע לכך הוא בשפה, שכן זו משפיעה על תפיסת המציאות של אלו המשתמשים בה.

ישנם שני היבטים (הקשורים זה בזה) בהם שונה המחשבה הסינית מזו המערבית: תפיסת הסדר המטאפיזי, והמונחים הפילוסופים המשמשים להבעתה, ובו זמנית תורמים ליצירתה. המחשבה המערבית מניחה סדר טרנסנדנטי ה"נכפה" מבחוץ על המציאות הכאוטית. לעומתה מניחה המחשבה הסינית סדר אימננטי המובנה בתוך עולם התופעות עצמו. לכל מונח סיני מספר פירושים שונים המופיעים במילון, וטענתו של איימס היא כי אין הם מוציאים זה את זה, אלא שבכל מופע של מונח מסוים – כל המשמעויות הפירושים השונים שלו נוכחים בעת ובעונה אחת.

על בסיס טיעון זה אבחן את משמעותה של המילה מינג בטקסט המדובר. מתוך הדוגמאות בטקסט אראה כי השימוש של ליה-דזה במילה מדגים את טענתו של איימס לגבי ההבדל בתפיסת הסדר המטאפיזי בין המחשבה הסינית למערבית; בעוד שה"גורל" המערבי נתפס ככוח חיצוני לדברים וכרצון אלוהי או תכלית קבועה מראש, אצל ליה-דזה הדברים הולכים בעקבות גורלם באותו מובן שהם מתרחשים "כך מעצמם".


יוסף ואחיו בתרגום לסינית (ההרצאה תינתן באנגלית)

תרגום התנ"ך ל-guanhua 官話 שנעשה על ידי שמואל יצחק יוסף שרשבסקי זוכה לאחרונה להכרה גוברת והולכת, הכרה שהיא בהחלט מבורכת. תרגום התנ"ך של שרשבסקי מציין את ההינתקות מתרגומי התנ"ך לסינית קלאסית שהופיעו במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. זאת ועוד, חשיבות התרגום שלו מ-1875 וגרסתו המתוקנת מ-1899 היא בהיותו תרגום שפניו אל הקורא, ובכך הוא מהווה הישג מבחינת המפגש בין תרבויות.

בהרצאה יידון סיפור יוסף ואחיו, אשר מעורבים בו ערכי משפחה, כדי לנסות ולהבין כיצד ערכים אלה וכן היבטים דרמטיים של הסיפור מועברים לשפה הסינית. תשומת לב מיוחדת תוקדש לטכניקות ששימשו את שרשבסקי ואת שותפיו למלאכת התרגום.


במעגל התרגומים - גלגולו של משפט צדק

מוטיב "חלוקת הילד", כמבחן המוצע על ידי שופט חכם במטרה להגיע לפסיקה צודקת במשפט, מצוי במסורות שונות ברחבי העולם זה למעלה מאלף וחמש מאות שנה: במסורת העברית (משפט שלמה) במסורת ההודית, במסורת הטיבטית, ובגרסאות מתקופות שונות במסורת הסינית. מן התרבות הסינית הגיע הסיפור בתקופה המודרנית אל התרבות האירופית ("מעגל הגיר הקווקזי").

מרבית המופעים של סיפור משפט הצדק הם תוצאה של העברתו באמצעות תרגום ועיבוד מתרבות אחת לתרבות אחרת. כאשר מתבוננים בגלגוליו של סיפור זה בשפה הסינית, ניתן לראות כיצד מוטיב "חלוקת הילד" שהופיע לראשונה במאה השנייה לספירה, ושוב במאה השלוש עשרה כמחזה מתקופת שושלת יואן (שבו עולה דמותו האגדית של השופט באו), שב ומופיע בתקופה המודרנית; זאת בתרגומים השונים לסינית של סיפור משפט שלמה במסגרת תרגומי התנ"ך שהופיעו בסין מאז ראשית המאה התשע עשרה וכן בתרגום המחודש לסינית של האופרה של ברטולט ברכט. מופעים אלה שופכים אור על המפגש בין תרבויות באמצעות התרגום, נושא שיעמוד במרכז ההרצאה.


בין כינויי הרמז לכינויי גוף שלישי בסינית מודרנית – מבט מתודולוגי על מחקר בלשני

ההרצאה תביא ממצאים מן המחקר שאני עורך בנושא כינויי הרמז וכינויי גוף שלישי בסינית המודרנית. אנו משתמשים בכינויי רמז ובכינויי גוף באופן אינסטינקטיבי אינספור פעמים בכל יום, מבלי להתעמק באבחנות הטבעיות שאנו עושים ביניהם. המחקר עוסק באבחנות הללו, ושתי שאלות עומדות בבסיסו:

1. האבחנה בשימוש בין שני כינויי הרמז המרכזיים בסינית מודרנית (zhè ו-nà) טמונה, לכאורה, בציר המרחב, אך בחינה מדוקדקת של המציאות הלשונית מבהירה כי ישנם אלמנטים נוספים המשפיעים על הדובר בבואו לבחור בין השניים. מהם אותם אלמנטים?

2. אחד התפקידים המרכזיים של כינויי הרמז הוא הצבעה על אובייקט מסוים בטקסט, אך גם כינויי הגוף השלישי (tā) משמש בתפקיד דומה. מהי, אם כן, האבחנה בין כינויי הרמז לבין כינויי גוף שלישי בתפקידם זה?

העיסוק בשאלות אלה מוביל למחקר שבו מטשטשים הגבולות שבין תחביר המשפט ובלשנות הטקסט. בהרצאה יועלו שאלות אלה ואחרות כדי להמחיש כיצד ניגשים למחקר בלשני, ומהן המתודולוגיות שבהן ניתן להשתמש על מנת להשיב עליהן.


מעורבותה של גרמניה המזרחית בהפקת תרגומים מן הספרות הרוסית והסובייטית לסינית בשנות החמישים של המאה העשרים (ההרצאה תינתן באנגלית)

ישנה נטייה לעמעם את תפקידו של התרגום, ובתוך זה של תרגום משני (ולאו דווקא בספרות הסינית), כצורה חשובה ביותר של תקשורת ספרותית, או אף להעלים תפקיד זה בטענות של "השפעה".

הדברים אמורים במה שנוגע לצורך העצום בתרגום מן הספרות הרוסית (בעיקר הסובייטית) שהתעורר בסין באזורים שתחת שליטת הקומוניסטים בסוף שנות הארבעים ובשנותיה הראשונות של הרפובליקה העממית של סין. המעטים בסין שהיו בעלי כישורים לשוניים שאפשרו להם לתרגם, דוגמת Qu Qiubai 瞿秋白 1935-1899 או Cao Jinghua 曹靖华 1897-1987 לא היו כבר בין החיים או שלא התאפשר להם להכשיר מתרגמים ראויים.

כך, מאחר שמאז שנות העשרים היו הקומוניסטים בגרמניה פעילים בתרגום ספרות סובייטית, זכו פעילויות התרגום מרוסית לתמיכה נרחבת מצד שלטונות הרפובליקה הדמוקרטית בגרמניה. סופרים סינים בעלי ידיעה מוצקה של גרמנית היו למקור חשוב לייצור תרגומים אשר שיקפו את הצורך שנבע מן האוריינטציה האידיאולוגית של הרפובליקה העממית של סין. דוגמה טובה לסופרים כאלה היא Chen Quan 陈铨 1969-1903, שנטש פעילות ענפה כמספר וכמחזאי. בהרצאה יידונו אחדים מן התרגומים של ספרות רוסית לסינית שהוא הכין מן הגרמנית.