he

Issues in Chinese History and Society

Wednesday, 14:00-16:00, 403

 

Participants

סוגיות בהיסטוריה ובחברה הסינית

 

Abstract

Franco-British Collaboration in Looting Chinese Vessels in the Era of the Opium War

During and slightly after the Opium War, (1839-42), the British Admiralty and the French War Ministry, who collaborated in the China sea, also seized some Chinese vessels in the South China Sea and confiscated their cargo. Maritime Law was just entering into its initial stages in international law, and intricate problems of its legality were raised.

All this unfolded against the background of the Crimean War in the 185o's, where the two powers fought together, but due to their asymmetrical contribution to the war and casualties in it, deep suspicions existed between the allies even when they seemingly collaborated.

 

Religion and Centrality: The Element of Centrality in Chinese Philosophy and Religion

Why do the Chinese name their country “The land of the center” (Zhongguo)? This presentation discusses the role of centrality in several spheres of Chinese culture with special focus on the sphere of religious experience. I argue that centrality in China is associated not only with philosophical, social, and political structures but is also a definitive trait of religious experience. Accordingly, my discussion ponders the question of whether it would be appropriate to call the Chinese sense of religiosity a religion of centrality.

Centrality plays a definitive role in the Confucian tradition. Suffice it to mention The Doctrine of the Mean (Zhongyong) and many other references to terms of middle, center, and balance. The Analects, the text associated with Confucius (551-479 B.C.), in several places refers to an internal center as the source of what extends to the exterior. The Confucian predisposition to view life and world as relations between centers and peripheries are distinguishable in modern day discussions too.

Centrality defined structures of social and political orders as well. Scholars of the Han dynasty (established in 206 B.C.) reflecting on periods much earlier than theirs, tended to associate the order of the world with a five-zone structure revolving around the royal center. As can be seen in the example of the tribute system, a center-structured-order pervaded Chinese society and government throughout the imperial tradition.

Assuming the interdependence of state and religion in China, what is the role of centrality in Chinese religious perceptions? One further consideration is the extent to which centrality involves symmetrical characteristics. And finally, how does this investigation of the religious role of centrality determine our idea about the significance of relational structures on the one hand, and authorities on the other, as denominators of Chinese religiosity?

 

Bound Feet Crossing Boundaries: Chinese Labor Migration to Israel from a Gender Perspective

Labor Migration from China to Israel began in 1992, with the establishment of formal diplomatic ties between the two states. A decade later, Israel became the fifth international market for Chinese labor export. By 2010, more than fifty thousand Chinese individuals worked in Israel with a work permit. Among them, as little as three per cent are women. In addition to documented migrants, an unknown number of women and men migrated to Israel clandestinely.

This lecture will explore gender aspects of Sino-Israel labor migration. First, I shall review the economic, social and political processes that drive this migration and examine the different implications these hold for women and men. Second, I shall analyze the gender consequences of Israeli policies on labor migration and illustrate the ways female migrants confront and negotiate the opportunities and constraints of the Israeli labor migration regime.

 

Missionaries Chinese converts and Minorities in Yunnan: Religion, Ethnicity and State Control in a Globalized China

Since the opening of the reform era, China has witnessed a resurgence of a large variety of religious practice. The growth of Protestant Christianity is particularly impressive in this respect: it is quite possible that there are more Christians in church on a given Sunday in China than anywhere else on the globe. Much of the growth of the church can be ascribed to the efforts of indigenous Chinese churches. However, non-Chinese, primarily western missionary work is also a factor. After being kicked out of China in the early 1950’s, there has recently been a massive return of missionary workers to China, usually in the form of NGO workers and English teachers. Missionary presence is considerable in the peripheral province of Yunnan, in the far southwestern corner of China. Missionaries were extremely active in Yunnan before the 1949 revolution, where they had some considerable success with a number of minority peoples. Despite the illegality of evangelizing in today’s China, foreign Christian workers are largely tolerated in Yunnan province. This paper is concerned with the contact between western missionaries, minority and Han Chinese converts and the Chinese state in the context of an increasingly globalized China. I will attempt to describe how a number differing visions of globalization and alternative courses of action, shape the current boundaries between all players. This refers primarily to the basically conflicting but occasionally complementary world views of Christian globalization and Chinese secular modernization and their struggle and silent agreements in the realms of ethnic boundaries, historical memory and theology. The analysis is based on a 15 month fieldwork experience in Yunnan and discussions held with missionaries, minority people and Han converts.

 

תקציר

ש"פ אנגלו-צרפתי בהחרמת שלל סיני ימי במימי סין לאחר נלחמת האופיום

שתי המעצמות היריבות, שזה יצאו ממלחמת קרים טעוני חשדות זו לזו, והיו אנוסות לנהוג עפ"י החוק הימי המתגבש באותה עת, ראו לשתף פעולה בהחרמת מטענים ימיים סיניים ובחלוקתם ביניהן.

 

דת ומרכזיות: המרכזיות בפילוסופיה ובדתיות הסינית

מדוע מכנים הסינים את ארצם בשם 'מרכזית'? העבודה הנוכחית דנה בתפקיד המרכזיות בכמה מישורים בתרבות הסינית תוך דגש על מישור ההתנסות הדתית. הטענה היא שבסין המרכזיות איננה רק עניין של מבנים פילוסופיים, חברתיים, או פוליטיים, אלא גם מאפיין מכונן של החוויה הדתית. הדיון מתמודד עם השאלה אם מוצדק להתייחס לחושת הדתיות הסינית כדת של המרכזיות.

תפקידה המכונן של המרכזיות במסורת הקונפוציאנית מובן מאליו. די להזכיר את דרך האמצע וקיומה והתייחסויות רבות במקורות שונים למונחים כגון אמצע, מרכז ואיזון. מאמרות קונפוציוס מתייחסים בכמה מקומות למרכז פנימי של האדם כמקור למה שמתרחב כלפי חוץ. הנטייה הקונפוציאנית לתאר את העולם והחיים כיחסים בין מרכזים להיקפים נוכחת במחשבה הסינית לדורותיה כמו גם בדיוני התרבות בתקופה המודרנית.

גם בסדרים החברתיים והפוליטיים בולטת חשיבות המרכזיות. מלומדים בתקופת חאן שהוקמה בשנת 206 לפה"ס ייחסו לקודמיהם הרחוקים השקפת עולם מבוססת על מבנה בן חמש טבעות המתייחסות למרכז המלכותי. כפי שניתן לראות במודל של שיטת המנחות, מבנה הסדר הממורכז חל בחברה, בממשל, וביחסי הממשל עם זרים, לאורך ההיסטוריה הקיסרית.

העבודה הנוכחית מייצגת את הניסיון לנתח את טבע הפילוסופיה והדתיות הסינית תוך שימוש באמצעים גרפיים. בהנחה שבסין הדת בלתי נפרדת מהמדינה, נשאלת השאלה: מה תפקידה של המרכזיות בדתיות הסינית או הקונפוציאנית. נושא נוסף שיש לשקול הוא עד כמה ניתן לקשר את המרכזיות עם תכונות אסתטיות שנתונה בהן איכות סימטרית. ולבסוף, כיצד משפיעה הבדיקה הנוכחית על הבנתנו את חשיבותם של מבני יחסים מצד אחד, וסמכויות מצד שני, כמרכיבים מכוננים של הדתיות הסינית.

 

המדינה, המעכאר ומהגרות עבודה: הגירת עבודה מסין לישראל מנקודת מבט מגדרית

הגירת עבודה מסין לישראל החלה ב-1992, עם כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות. כעבור עשור, הפכה ישראל לשוק החמישי בעולם ליצוא כוח אדם מסין. על פי נתונים רשמיים, עד שנת 2010 הגיעו מסין לישראל מעל חמישים אלף מהגרים באשרת עבודה. מתוכם, רק כשלושה אחוזים הם נשים. בנוסף, מספר לא ידוע של נשים וגברים הגיעו מסין לישראל ללא אשרת עבודה, רובם על-ידי הברחת הגבול ממצרים.

הרצאה זו תעסוק בהיבטים המגדריים של הגירת עבודה זו. ראשית, אתמקד בתהליכים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שבמסגרתם התפתח יצוא כוח אדם מסין לישראל, ואבחן כיצד אלה השפיעו באופן שונה על גברים ונשים. שנית, אנתח את ההשלכות המגדריות של מדיניות ההגירה הישראלית עבור מהגרי עבודה מסין ואתאר את הדרכים בהן מהגרות עבודה מתמודדות עם האילוצים של מדיניות זו.

 

מיסיונרים, מומרים סינים ומיעוטים ביונאן: דת, אתניות ופיקוח בסין הגלובלית

מאז פתיחת עידן הרפורמות בסין ישנה חזרה מאסיבית של מגוון רחב של דתות למרחב הציבורי בסין. בולטת במיוחד בהקשר זה היא הנצרות הפרוטסטנטית: יתכן מאד כי בסין של היום ישנם יותר נוצרים בכנסיות בכל יום א' נתון מבכל מקום אחר בעולם. במידה רבה זוהי תופעה המונעת על ידי כנסיות סיניות מקומיות אך יחד עם זאת אין להתעלם גם מנוכחותו המשמעותית של מרכיב מסיונרי זר. לאחר שגורשו מסין בתחילת שנות ה-50', בעשרים השנים האחרונות ישנה נוכחות מוגברת של מיסיונרים, לרוב כעובדי מלק"רים וכמורים לאגלית. הנוכחות המיסיונרית משמעותית במיוחד במדינה הפריפריאלית יונאן הממוקמת בפינה הדרום מערבית של סין. מדינת יונאן הייתה זירת פעילות חשובה עבור מיסיונרים לפני המהפכה שם הצליחו להמיר את דתם של כמה מן המיעוטים האתניים של המחוז. כיום, למרות העובדה שפעילות מיסיונרית מנוגדת לחוק בסין, המדינה נוטה להעלים עין במקרים רבים. מטרתי כאן היא לצייר תמונה של הדינמיקה המיוחדת שנוצרה בין מיסיונרים מערביים, מומרים ח'אנים, בני מיעוטים והרשויות הסיניות, על רקע תהליכי הגלובליזציה העוברים על סין. אנסה להדגים כיצד תפיסות שונות של גלובליזציה ומגוון דרכי התמודדות מעצבות את הגבולות הנזילים בין השחקנים. אני מתייחס בעיקר לתפיסות העולם המנוגדות אך לעתים משלימות זו את זו - הגלובליזציה הנוצרית ופרויקט המודרניזציה האתיאסטי של המדינה הסינית, המאבקים וההסכמות שבשתיקה המעצבים זכרון היסטורי, גבולות אתניים ורעיונות תאולוגיים. ניתוח האינטראקציה מבוסס על 15 חודשי עבודת שדה בסין שכללו שיחות רבות על נושאים אלה ואחרים עם מיסיונרים ונוצרים מקומיים.